מה החוק אומר על הופעת תוכן שיווקי בטלויזיה?

מה החוק אומר על הופעת תוכן שיווקי בטלויזיה?

בשנות החמישים של המאה הקודמת עלו לאוויר תוכניות צהריים שנקראו "אופרות סבון". תוכניות אלו לא נוצרו על מנת לתת משמעות לחיי עקרות הבית או לספק עבודה לתעשיית הטלוויזיה.

הן נועדו לשרת מטרה אחת - הפצת תוכן שיווקי של חברות הסבון בארצות הברית. מכאן נולד המושג המורכב תוכן שיווקי.

תוכן שיווקי הוא כל קידום מוצר, מופע או אדם שלא במסגרת פרסומית מובהקת כמו תשדיר חסות או זמן פרסומות מוגדר.

המושג תוכן שיווקי החליף את המושג הפחות חיובי "תוכן סמוי", אולם למעשה שני המושגים זהים לחלוטין מבחינה מהותית. כל תוכן שיווקי שאינו מוגדר ככזה הוא תוכן סמוי.

מעמדו החוקי של תוכן שיווקי

ככלל, תוכן שיווקי אסור על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מועצת הכבלים והלווין וועדות הכלכלה בכנסת.

בכל מה שקשור לפרסומת סמויה לחלוטין המגיעה בעזרת פריים מהיר או פרסומת מובהקת בתוך התוכנית עצמה נראה שיש תמימות דעים בין כל הגופים.

הדילמה, אם כן, נוגעת לתוכן שיווקי "כבדרך אגב" הנוצר כחלק מהתפאורה, מהמלל או מהפעולה עצמה. זאת ועוד, הגדרת התוכן השיווקי מעולם לא נקבעה בחוק והנושא עולה על סדר היום של הרגולטרים השונים באופן קבוע.

המצדדים בהתרת תוכן שיווקי בטלוויזיה טוענים כי התופעה אינה ניתנת לביטול אלא רק לריסון.

בעולם שבו הצרכן בוחר את תכניו הטלוויזיונים, תוכן שיווקי הוא הדרך היחידה של המפרסמים להגיע אל הצרכן וליצור מיתוג רחב למוצר. המצדדים קוראים להתיר תוכן שיווקי בטלוויזיה אך להגבילו מבחינת כמות וז'אנרים מסוימים.

המתנגדים להתרת תוכן שיווקי טוענים כי שיתוף פעולה בין הסקטור המסחרי לסקטור התקשורתי תגרום לאינטרסים כלכליים צרים, הדרדרות לתכנים לא הולמים ולא מעניינים וחניקת היצירתיות הטבעית של הבמאים, העורכים והתסריטאים בתעשיית הטלוויזיה.

מימדי התופעה בארץ

מימדי התופעה אינם ברורים, עקב חוסר בגופים אמיתיים אשר עוקבים ומפקחים על התופעה. הטענה היא כי תוכן שיווקי סמוי תופס כ-4% מעוגת הפרסום הכללית בקרב גופי תקשורת רבים, בהם גם האינטרנט.

למעשה, התופעה גדלה משנה לשנה והשילוב בין תוכניות הטלוויזיה לבין גופים מסחריים הוא בלתי נמנע.

  • האם ניתן להתעלם מסוג המחשב הנייד בתוכנית "סקס והעיר הגדולה?"
  • האם ניתן לא לראות כי הצבע השולט בתוכניות כוכב נולד הוא סגול של "סלקום?"
  • באיזה דאורדורנט משתמש סער בתוכנית הטלוויזה "האלופה?"
  • אלו רהיטים משמשים את דיירי "האח הגדול?"

כל אלה ועוד הם תכנים שיווקים סמויים כביכול, אך גלויים למעשה בעולם בו השיווק הוא המסר והתוכן הוא האמצעי.

תוכן מסוג זה מהווה יחסי ציבור מצויינים עבור המותגים והמוצרים המפורסמים, אך עושה זאת באמצעי לא אתי, תוך חדירה לתת מודע של הצופים, המהווים "קהל שבוי".

הן מועצת הכבלים והלווין והן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מודעים לכך שעדיף לרסן את התוכן השיווקי מאשר להילחם בו.

מלחמת חורמה תהיה בבחינת הסתערות על טחנות רוח. הגישה הרווחת היא כי ז'אנרים מסויימים כמו תוכניות ריאליטי, תוכניות אולפן, מוסיקה ואופרות סבון רשאיות לעבוד עם גופים מסחריים בהיקף מסויים ולכלול גם תוכן שיווקי.

הבעיה היא בסחבת ובעובדה כי הרכבי הוועדות משתנים במהירות עצומה וקשה לסיים את המהלכים המתבקשים.



מאמרים אחרונים

קישורים
- קריאייטיב ליחסי ציבור
- התמודדות עם משבר תקשורת
- יחסי ציבור ברשתות חברתיות
- יחסי ציבור לאמנים
- המדריך המלא לנטוורקינג
- איך עושים יח"צ לעמותות?
- עיתונאים - מניעים את התקשורת

חיפוש באתר




מפת האתר